הספר מתחיל בנימה היתולית, משעשעת מאוד,
על סוגי עצלנים והעצות היכולות לסייע להם להצליח בלי צורך להתאמץ. הוא מצטט מתוך
"עקרונות היקום", ספרון קלאסי של העידן החדש, "כל מעשה, הנובע
מתחושת צורך או חובה, אינו מתאים. כל פעולה המושתתת על שלווה ונובעת מהשראת אושר
הינה פעולה נכונה."
איזה מין עצלן אתה?
יש
עצלנים מכל מיני סוגים. כדי להכיר טוב יותר את עצמך, הריני להציע כאן קיטלוג חלקי
שלהם. קיטלוג מלא היה דורש ממני לשבת כל החיים ולמיין עצלנים, שזה כידוע, עיסוק
נורא מעייף. לפיכך, אתם תצטרכו להסתפק, לצערי, ברשימה חלקית.
א. מחלקת התשושים
אנשים אלו חשים עייפות כרונית. הם מתחילים לחשוב שהם חסרי עניין
ומוטיביציה כאשר בעצם הם חסרי אנרגיה. זה יכול לנבוע מחוסר ויטמינים או חוסר בסקס.
בכל מקרה, אין כאן שום עצלות אמיתית.
במקרים
רבים יש מאחורי העייפות טראומה רצינית, שהם לא מצליחים למחוק מהדיסק הקשיח של
מוחם. אחרי שהתאגרפו עם האוויר במשך שנים ובזבזו את המשאבים שלהם על התבכיינות, הם
מרגישים שהחיים יותר מדי מסובכים בשבילם.
במחלקה
זו נמצא איפוא גם את המיואשים, אלו שהתאמצו בהתחלה מעבר לכוחותיהם, נכשלו פעם אחרי
פעם, לפחות על פי מושגיהם, והחליטו שחבל על הזמן. הם נשארו עם חריצות אחת לפחות -
תודעת כשלון חרוץ.
ב. מחלקת אנשי ההוויה
זה
לא פשוט להסביר את העניין הזה למי שלא שייך למחלקה, אבל בכל זאת אנסה. רוב האנשים
מבינים יפה מה זה לעשות – TO DO.
אנשי העשיה מרגישים שלחיות זה לעשות. אם אתה עושה יותר פירושו שאתה חי יותר. אם
אתה לא עושה כלום אתה לא קיים. לאנשים אלו, הפרסומת של דפי זהב היא פילוסופיית
חיים בסיסית: אם אתה לא מופיע בדפי זהב, בעולם העשייה, אתה לא קיים.
אבל
יש גם סוג אנשים אחר, שעבדכם הנאמן נמנה עליו. אנשים אלו גילו שהעצמי הגבוה שלהם
הוא תודעה, נוכחות, הוויה. אנשים אלו לא רוצים לעשות, הם רוצים להיות, סתם להיות –TO BE . לפעמים אנשי ההוויה
מאבדים את המודעות העצמית שלהם ונשארים רק עם ההרגל הישן שלא לעשות כלום. עכשיו,
יותר קל להזיז את הרי ההימליה מאשר להזיז אותם.
ג. מחלקת
הרגישים
בין
אם מדובר בנסיכות עם עדשה, נסיכים עם עדש, מלאכים שנפלו מגן עדן או סתם
היפוכונדרים, אנשים אלו מגיבים בעוצמה רבה על גירויים קטנים שאחרים מצליחים לשים
בצד או להתעלם מהם לגמרי. לאנשים אלו יש דמיון מפותח, שבדרך כלל הם מנצלים אותו
להגיד "איכס!" על כל דבר או "אמאל'ה, איזה פחד!".
לפי
דעתם, העולם צריך להסתובב סביב התחת שלהם. הוא צריך לספק להם את מה שהם צריכים,
בדיוק מתי שהם צריכים אותו, ב- 26 מעלות צלסיוס בצל, בלחץ ברומטרי של פני הים. אם
העולם אינו טורח לעשות זאת אז הם ממש סובלים.
לא
כל אחד יכול לרדת לסוף דעתם אבל בשורה תחתונה, אי אפשר לשפוט אותם, כי הם באמת
רגישים והם באמת סובלים. מכיוון שהם כל כך רגישים, הם עסוקים רוב הזמן
ב"הכנות". הם חייבים להגיע למסיבה בתנאים שלהם - מה שמבטיח שבמקרה הטוב
הם יגיעו למסיבה אחרי שהסתיימה ובמקרה הגרוע, הם לא יצליחו לצאת מן הבית.
בין
הרגישים, יש להבחין בין כאלו שכל הזמן מנסים לצאת מן הבית לאלו שכבר התייאשו ולמדו
לאהוב את עצמם כפי שהם. האחרונים פשוט לא יוצאים מן המיטה כל היום, כדי לא להסתבך
עם העולם הזה. הם לגמרי מסכימים עם פסקל, ההוגה הצרפתי בן המאה השבע עשרה, שאמר,
"מרבית צרותיו של האדם נובעות מזה, שהוא עוזב את חדרו - במקום לשכב בשקט
במיטה ולקרוא ספר טוב."
ד. מחלקת
אנשי הפאנן
אנשי
הפאנן רוצים לבלות את כל זמנם ב"ערוץ החיים הטובים". כל דבר שלא מגרה
להם את המוח, החיך, איבר המין, או כל חוש אחר, ועושה להם תענוג מיידי, נתפס להם
כפיתוי השטן או עלבון אישי. המילה 'לעבוד' לא נמצאת במילון שלהם והם חושבים שזו
קללה בפורטוגזית עתיקה שפירושה, "אמא שלך זונה".
גם
אם הם מסתובבים עם שעון על פרק היד, הם לא טורחים להסתכל עליו. הם יכולים להגיע
לפני הזמן או אחרי הזמן אבל בפרינציפ, הם אף פעם לא יגיעו בזמן.
הם
מוכנים להתאמץ ולהזיע קשה כל זמן שקוראים לזה, "טיול ג'יפים בסיני" אבל
אם קוראים לזה "משימה" הם חשים דחייה מיידית. הם לא באו לעולם הזה כדי
"לצאת למשימות" או "לעבוד" באיזה צורה – הם באו לחגוג את
החיים!
כאשר
עליהם לעשות משהו שלא גורם להם תענוג מיידי, מיד תוקף אותם כאב ראש מסתורי או
בחילה. באופן טבעי, הם מבטיחים שהם יעשו את זה מחר. את פילוסופיית החיים שלהם אפשר
לסכם אפוא במילה אחת בפורטוגזית עתיקה: "מניאנה" - מחר!
למעשה,
אחד הסימנים הקלסיים של כל העצלנים למחלקותיהם השונות הוא עניין הדחייה למחר,
ה'מניאנה'. בשל שכיחות התופעה אצל העצלנים אקדיש לנושא זה פרק מיוחד בהמשך.
אחרי
שטרחתי למיין כמה סוגי עצלנים, התחלתי להבין שעצלנים אמיתיים הם נדירים יותר
ממפלצת לוך נס. תראו לי עצלן ואם יהיה לי כוח, אני אראה לכם אדם הסובל מתשישות
כרונית, מיואש, רגיש, פחדן, מתפנן, או אחד כזה שמנסה להיות כל היום במדיטציה.
ייתכן
שיש גם עצלנים אמיתיים אבל טרם יצא לי להיתקל באחד מהם. זה כמובן עוד לא אומר
כלום, כי עצלן אמיתי לא יזיז את עצמו ממקומו עד שלא תדרוך עליו.
הבה
ננסה איפוא להציע כמה עצות לאלו שהם עצלנים על פי הגדרה, אך למעשה הם אנשים
חרוצים, שהוציאו את דיבתם רעה. בכל אופן, כאדם שכבר "זכה" להתאשפז בכל
ארבעת המחלקות גם יחד, הרעיון המרכזי שלי נשאר עדיין בתוקפו: איך להצליח בלי צורך
להתאמץ הרבה.
עצות לתשושים
- תישן צהריים. אכול פירות וירקות. קח
ויטמינים. עשה סקס. אתה חייב למלא את המצברים הריקים. החיים לא כל כך מסובכים
כפי שהם נראים לך ברגע זה.
- הפסק להתאגרף עם האוויר. איגרוף עם האוויר
רק יוציא לך את הרוח מן המפרשים.
- הפסק להתבכיין. את האנשים שהצליחו לעשות
קריירה מהתבכיינות אפשר לספור על אצבעות כף רגלי השמאלית.
- דע, בזמן שאתה מתפלל לאלהים שיעזור לך,
אלהים מתחנן אליך שתעזור לעצמך ותעזוב אותו במנוחה.
- אל תעשה שום דבר מתוך חובה. לאדם כמוך
אסור לבלוע צפרדעים. יש אנשים שמסוגלים לבלוע צפרדעים ולהמשיך הלאה כאילו
כלום לא קרה, אבל אתה לא אחד מהם. אפילו צפרדע אחת קטנה יכולה להוציא לך את
החשק לחיות. לך חשוב לעשות הכל רק בגלל שאתה רוצה.
עצות לאנשי ההוויה
- מי הכניס לראשך את הרעיון האווילי
ש'להיות' מנוגד ל'לעשות'? הפוך כל דבר למדיטציה, אפילו שטיפת כלים. אפשר
להגיע להארה כאשר אתה מחליף חיתול לתינוק, משלם את חשבון החשמל, משוחח עם אישתך
או תקוע ברמזור. אם אתה רק שומר על מודעות עצמית רציפה, תוכל להגיע להארה
אפילו כשאתה תקוע עם אישתך ומשוחח עם רמזור.
עצות לרגישים
- אספר לכם בדיחה קטנה השייכת לכאן.
איש אחד מרים טלפון
לרופא. "אדוני הרופא, אני מתקשר בשביל אישתי. כואב לה בכל מיני מקומות. מה
היא יכולה לעשות?"
"מה היא יכולה
לעשות!?" עונה הרופא, "פשוט מאוד. שלא תלך למקומות הכואבים!"
רגישים יקרים שלי, לכו לסרט, לפארק המים,
למסעדה, להרצאה על גלקסיית אנדרומדה – רק אל תלכו בשום אופן למקומות הכואבים!
- זכותך לקבל את העולם בתנאים שלך. כמובן
שבשביל זה כדאי שיהיה לך הרבה כסף. אם אתה גם רגיש וגם דלפון הרי שאתה צרה
צרורה לעצמך ולכל האחרים שצריכים לחכות לך למטה.
- אל תעשה מהרגישות שלך סיפור גדול. מאידך,
אל תסכים שישוו אותך לאחרים או שיכתיבו לך מה נכון בשבילך. איך מישהו שיישן
בנחת על שק עדשים יכול להבין מישהו שלא מצליח להירדם על עדש אחד? אין כל
סיכוי. לכן, אל תצפה שמישהו יבין את הרגישויות המסובכות שלך.
- גם אם עליך להימצא בתוך בועה, הפוך את
הבועה שלך שקופה וניידת ככל האפשר. כפי שאומרת הפרסומת: "אלרגיה זו לא
סיבה להפסיד את האביב".
עצות לאנשי הפאנן
- אמרו חז"ל (חכמי זרע לבטלה):
"אל תדחה למחר מה שאתה יכול לדחות למחרתיים." אם תחכה מספיק זמן
ולא תעשה כלום יש סיכוי גבוה שמרבית הבעיות שלך יעלמו מאליהן.
- בכל אופן, בין כל אותן בעיות שחל עליהן
חוק ההתיישנות תהיינה בעיה אחת או שתיים, שאם תחכה מספיק זמן ולא תעשה כלום,
הן יכניסו אותך לבית חולים או לכלא. לכן, כדאי לך לפתור אותן במהירות
האפשרית. למשל, עכשיו!!!
- אל תקרא לשום דבר שאתה עושה, 'עבודה'. קרא
לזה 'בילוי', 'הרפתקה', 'טיול מאורגן' 'מחקר', 'הגשמה עצמית' וכיוצא. באופן
זה, אתה תעשה ב'כיף' דברים שאחרים עושים
ב'נאחס', רק בזכות זה ששינית להם את השם.
איפה ניתן לרכוש? אין פה מספר טלפון....
השבמחק